מחקרים מדעיים מאסטרופיזיקה עד לביולוגיה, נוטים לתמוך ברעיון שקצב הוא אנרגיה בסיסית. הטבע פועם פעמת החיים והכל כמו לב אחד גדול מתרחב ומצטמצם. מחקרים נוירולוגיים מראים שתיפוף, יכול להביא לשינוי בהתנהלות החיים שלנו. הדתות הפטריארכאליות שהחרימו את הטקסים בטבע והתיפוף, דיכאו חלקים טבעיים שלנו של חיבור עם הטבע עם המיניות ועם פעימת החיים, וכך גם הפרידו אותנו מחיבור לחלקים משמעותיים של הנפש שלנו. איבדנו קשר לשיטות פסיכולוגיות ורוחניות טבעיות שנעזרו בהן במשך אלפי שנים.
הצליל הראשון שאנו שומעים ברחם הוא פעמות הלב של האם ועם התפתחות הגוף ברחם, גם המודעות מתחילה. אפשר להבחין בה כגלי מוח, רעידות ריתמיות של המוח ומערכת העצבים. המודעות נשלטת על ידי קצב רעידות אלה. משתמשים בEEG's על מנת למדוד את מספר גלי האנרגיה לשנייה שעוברים דרך המוח. כך אפשר להבדיל במצבי מודעות. המצבים השונים האלה נקראים על פי גל האנרגיה: גלי אלפה, בטא, דלתא.
במחקרים שנערכו בארה"ב הוכח ש15 דקות של תיפוף בתופי ריפוי אינדיאנים מביאים את המוח ליצירת גלי אלפא. יש לעניין משמעות עם השלכות בריאותיות.
אדם במצב ערות ועשיה משדר בגלי בטא. זהו מצב בו נדרשים ערנות, ריכוז, חשיבה מהירה וכיוצא בזה. כשאדם נמצא במצב של סטרס, ועומס רגשי ( חרדות, מתח, לחץ, פחדים, חשיפה לסכנה, נכנסים גלי הבטא להילוך גבוה, מצב המחליש את המערכת החיסונית ומגביר חשיבה שלילית.
גלי אלפא - מצב שבו האדם בערנות אך במצב של הרפיה. במצב זה, מוגברת יצירת ההורמונים: סרוטונין, דופמין, והפרשת האנדורפינים, כך שמתח המנטאלי ופיזי קטנים משמעותית. אדם המשדר גלי אלפא משפיע במקרים רבים גם על מצב רפואי של ירידה בלחץ הדם, הגברת תאי מערכת החיסון. הפחתת החרדה ופניות למצב של יצירתיות ולמידה.
סגולה נוספת של התיפוף-חיבור שני חלקי המוח ויצירת מיקוד
המוח נחלק לשני חצאים שמשתתפים בשליטה על פעילות המנטאלית. בגיל חמש בערך כל צד מתחיל להתמקד בתפקודים הספציפיים לו. המח הימיני מתפקד כמרכז יצירתיות והמח השמאלי כמרכז רציונאלי. שני צידי המוח לא רק מתפקדים אחרת, הם גם פועלים בקצב שונה. יתכן שמח ימין יצור גלי אלפא בזמן שמח שמאל יצור גלי בטא. במצב של יצירתיות אינטנסיבית או מדיטציה או תחת ההשפעה של קול קצבי, שני הצדדים יכולים לפעול בקצב מתואם. מצב זה של פעילות דומה בשני צדי המוח נקרא סנכרון של הצדדים - hemispheric synchronization. כשקצב שני הצדדים עובדים ביחד יש תחושה של בהירות ומודעות מוגבהת. זה יכול להיות בסיס נוירולוגי למצבים גבוהים יותר של מודעות. אגב, תנועות ריתמיות גם כן משפיעים על סנכרון . ריקוד ריתמי משולבת במוזיקה וזימרה היו חלק אינטגראלי של החוויה הדתית הפרה-נוצרית. בהרבה תרבויות זה הביא את הרקדן למצבים של אקסטאזה. ובתרבויות הקשורות לטבע התיפוף הוא הדרך היעילה להביא לסנכרון גלי המוח ולבהירות ולא בכדי בטקסים משמעותיים התיפוף היה חלק מרכזי ומשמעותי .
התוף מייצג את הפעמה, פעמת החיים ופעמת הטבע עימן כל המערכות אמורות להיות מסונכרנות. ומכאן לסגולתו של התיפוףבגיזרה נוספת: בין שני חלקי המוח נמצאת בלוטת האצטרובל pineal gland.
מחקרים שנערכו בהקשר לשעון הביולוגי קושרים בלוטה זו לסוג של מדד אור ששומר אותנו בקצב המתאים לזמן, לסביבה ומשפיע על הקצב הפיזיולוגי והרגשי של הגוף בסינכרון למחזוריות הטבע..
ואכן מחקרים ומדע מודרני מגיעים לאותן מסקנות שהיו ידועות לאנשי קדם:
החיים הם קצביים ופועמים. קצב מסויים לכוכבים להסתובב במסלולם וקצב לעובר לגדול. קצב של מחזוריות כדור הארץ וקצב של הרגשות שלנו.
יותר ויותר ברור שחלק מהמחלות הנפשיות והפיזיולוגיות המרכזיות של ימינו נוצרות כשהאדם לא בסנכרון עם סביבתו.
בימי קדם קצב החיים היה מסונכרן עם קצב האדמה. תוף הכוהנת היה החוט שהוביל אחורה דרך הזמן לדופק הראשוני שהרטיט את העולם. אנשים הבינו את החיים כקצב וגוף האישה היה השתקפות קצב זה. המחזור החודשי של האישה הביע את הקשר האינטימי שלה לסביבה והיה בסיס לשמירת הזמן בימי קדם. הקדמונים נעזרו בלוח שנה שנולד מתוך המחזור החודשי של האישה ומבוסס על הירח.
בתקופת 2500 BC (לפניה"ס) המציאו לוח שנה חדש לפיו יהיה יותר נוח לאסוף מיסים. השינוי מלוח שנה המבוסס על הטבע לזה שמותאם עם צרכי השלטון, היה ניתוק מחיבור לטבע הפועם וחווית החיים.
התקופה שלנו מלאה בטכנולוגיה ותאורה מלאכותית שמבטלת את סדרי היממה של אור-חושך. כולנו ממהרים לכל מקום והמילים יעילות והספק הן מרכזיות כולנו בתרבות ש"מתקתקת" כל דבר. . דווקא בזמנים מאתגרים אלה התוף יכול להשיב לנו את הסנכרון הנכון, את ההיזכרות בקצב ואת חידוש הקשר עם פעמת החיים.
במרכז טנקה נערכות סדנאות ליצירת תופי ריפוי ועד כה הוכנו כ 1200 תופי ריפוי שמהדהדים עוד ועוד את מקצב החיים.